איגוד מתווכים

עקרונות ומושגי יסוד


עקרונות ומושגי יסוד 
חכירה
שכירות לתקופה של יותר מחמש שנים הינה חכירה

חכירה לדורות
שכירות לתקופה של יותר מעשרים וחמש שנה הינה " חכירה לדורות"
לשכת רישום במקרקעין
כתנאי לתוקפן הקנייני, הזכויות בנכסי מקרקעין אמורות להיות רשומות בפנקסי המקרקעין אצל רשם המקרקעין, בלשכות רישום מקרקעין של האגף לרישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, כתנאי לתוקפם הקנייני("טאבו")
נסח רישום מקרקעין
ניתן לקבל,בלשכת רישום והסדר במקרקעין מידע בדבר זכויות הקנייניות בנכס.
לשם כך חייב המבקש להצטייד בנתוני הנכס הכוללים את מספר "הגוש",מספר "חלקה" ובבית משותף גם מספר חלקת משנה.למבקש יתאפשר לעיין במסמך הרישום  של הנכס הכולל את תיאורו,שם הבעלים שלו והגבלת זכות הבעלות אם יש כזו בדרך של הודעות על הפקעה ו/או הערות אזהרה ו/או משכנתאות ו/או עיכולים ו/או צווי משפט ו/או כל הגבלה אחרת על הבעלות.כאשר מדובר בבית משותף,יעיד המסמך גם על קיומו של תקנון מצוי או תקנון מוסכם שבו יוכלו לעיין בעל יחידה רשום בבית המשותף או מיופה כוח מטעמו.
חברות משכנות
 חברה משכנת היא חברה הבונה את הבניין ומשכנת את הדיירים בו. עד לרישום הזכויות בפנקסי המקרקעין,רישום הזכויות בדירות נעשה במינהל מקרקעי ישראל וכן אצל החברה המשכנת.
שעבוד דירה הרשומה בחברה משכנת נרשם אך ורק ברשם המשכונות שכן זכויות הדייר,כל עוד לא נרשמו בפנקסי המקרקעין,הינן זכויות חוזיות ולא קנייניות.
איתור מידע על נכסים באזור יהודה ושומרון
 איתור מידע  על נכס הבנוי באיזור יהודה ושומרון ייעשה אצל הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון או במשרדי רישום המקרקעין במינהל האזרחי,אצלו מתנהל רישום עסקאות המקרקעין הנעשות באזורים אלה.יודגש,חלק מהנכסים הבנויים עדיין לא נרשם אצל המינהל האזרחי ולכן,יכול המתעניין יופנה גם אל החברה המשכנת הועסקת בשיווק והכנת רישום הנכס.
חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל
הסכם בין מינהל מקרקעי ישראל ורוכש זכויות בקרקע,המייעד קרקע לבניה ולפיו מתחייב הרוכש לבנות מבנה על הקרקע תוך פרק זמן נתון ובתנאים שהמינהל אישר.רק לאחר סיום הבניה ובהתקיים כל תנאי ההסכם,ייחתם הסכם חכירה בין הרוכש ובין המינהל.אי השלמת המבנה במועד משמעותה זכות למינהל מקרקעי ישראל לבטל את ההסכם.
חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל
 חוזה חכירה של מקרקעין הנחתם בין חוכר ובין מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל לתקופה נקובה.
דמי הסכמה
דמי הסכמה הינה דרישת תשלום אשר דורש מינהל מקרקעי ישראל מחוכר כתנאי למתן הסכמתו להעברת זכויות החכירה בנכס לצד ג'.
דמי היוון
 חישוב הערך בכלכלי של התשלומים העתידיים למינהל,עבור תקופת החכירה או יתרתה בתשלום חד פעמי מראש.תשלום ההיוון פותר את חוכר הנכס מאת מינהל מקרקעי ישראל מתשלום דמי הסכמה בעת שיבקש להעביר את זכויותיו לצד ג' ומתשלום דמי חכירה במהלך החכירה.
דמי היתר
תשלום אותו גובה מינהל מקרקעי ישראל מהחוכר כתנאי למתן הסכמתו למימוש זכויות בניה במקרקעין אשר לא הוענקו לחוכר בהסכם החכירה או בגין שינוי ייעוד הנכס ו/או בגין פיצול חלקה. 
מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין
 סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף,התשל"ו-1975 קובע,בין היתר כי על "עסקה" בישראל יוטל מס ערך מוסף בשיעור מהעסקה.סעיף 1 לחוק זה קובע, כי "עסקה" הינה מכירה או השכרה של נכס,לרבות מקרקעין וזכות באיגוד מקרקעין בידי עוסק במהלך עסקו לרבות מכירת ציוד.
הצמדת מחיר למדד -מדד מחירים לצרכן
 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קבעה סל מוצרים ושירותים אשר שקלולו יכול להעיד על השתנות רמת המחירים במשק.מדי חודש,ב-15 לחחודש מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את שינוי מדד המחירים לצרכן,זאת לאחר שנערך שקלול מה אירע בחודש הקודם באותו חודש למחיריהם של אותם פריטים מהם מורכב המדד.עסקאות רבות במשק , במיוחד בתחום הנדל"ן,מתבצעות לעיתים קרובות בהצמדה למדד וזאת כדי לשמור על ערכו הריאלי של הכסף.עסקאות המדד נעשות על בסיס המדד הידוע ביום עשיית העסקה ומוצמדות למדד שיפורסם ביום ביצוע התשלום.
מדד תשומות הבניה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת בנוסף למדד המחירים לצרכן גם מדד מיוחד לענף הבניה המבוסס על "סל" של חומרים , מוצרים ושירותים המשמשים לבניית מגורים ומייצג את ההוצאות של הקבלנים וקבלני משנה.המדד משקף את השינויים במשך תקופת זמן בהוצאות הדרושות לקניית "סל" זה ומפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מידי 15 לחודש.בעסקות קניה ומכירה לא מעטות קובעים הצדדים כי המחיר אותו התחייב צד לשלם למשנהו יהיה צמוד למדד זה.
הצמדה למטבע חוץ
ישנם צדדים המבקשים כי העסקאות אותן הם מבצעים יהיו צמודות למטבע חוץ כלשהו. הצמדת מחיר נכס למטבע חוץ יכולה להעשות ביחד לכל אחד ממטבעות החוץ שהצדדים יבקשו לעשות ובכל אחד מהשערים הידועים לאותו מטבע גם אם שער קניית מטבע לבנק הוא בין אם שער מכירת מטבע לבנק ובין אם שער יציג המפורסם ע"י בנק ישראל באותו יום בו מתבצע מסחר במט"ח וממוצע של שערים שונים לאותו מטבע.ההצמדה למדד מתבצעת בדרך של חלוקת הסכום השקלי בשער בנקבע ביום נתון והכפלתו בשער ידוע ביום התשלום.