הגדרות
1. בחוק זה -
"תיווך במקרקעין" - הפגשה בתמורה בין שני צדדים או יותר, לשם התקשרותם בעיסקה בזכות במקרקעין;
"מקרקעין" - כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
"זכות במקרקעין" - כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בין אם היא רשומה ובין אם לאו, בין מכוח חוזה ובין מכוח חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, וכן זכות באיגוד מקרקעין, כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963;
"לקוח" - צד להסכם עם מתווך במקרקעין לקבלת שירותיו, בין אם הוא משלם דמי תיווך ובין אם לאו;
"השר" - שר המשפטים;
"ועדת הכלכלה" — ועדת הכלכלה של הכנסת;
"הרשם" - מי שנתמנה כאמור בסעיף 3.



2. איסור עיסוק ללא רשיון.
(א)לא יעסוק אדם בתיווך במקרקעין, אלא אם כן הוא בעל רשיון בתוקף ובהתאם להוראות חוק זה.
(ב) לא יפרסם אדם ברבים הודעה כי הוא מתווך במקרקעין, לא יציג עצמו כמתווך במקרקעין ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא מתווך במקרקעין בישראל, אלא אם כן הוא בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה.
(ג)האמור בחוק זה לא יחול על מי שמפרסם בטלויזיה, ברדיו, בעיתון או בכל דרך אחרת מידע ופרטים על מעונינים בביצוע עסקאות בזכויות במקרקעין, ובלבד שאינו מציג עצמו כמתווך במקרקעין.


3. רשם.
(א)השר ימנה רשם שתפקידיו:
(1) ליתן רשיונות לתיווך במקרקעין למי שעומד בתנאים לקבלת רשיון לפי חוק זה;
(2) לנהל פנקס של בעלי רשיונות לתיווך במקרקעין.
(ב) הודעה על מינוי הרשם תפורסם ברשומות.



4. ועדה מייעצת.
(א)השר ימנה ועדה מייעצת שתפקידה לייעץ לרשם בכל הנוגע לתוכן הבחינה לקראת קבלת רשיון תיווך במקרקעין כאמור בסעיף 5, ובכל ענין אחר שהרשם ימצא לנכון להתייעץ עמה.
(ב) בועדה יהיו שלושה חברים לפחות ובהם מתווך במקרקעין, נציג צרכנים, ועורך דין נציג לשכת עורכי הדין בישראל.
(ג) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות חבר ועדה או מי שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה כאמור.
(ד) השר ימנה את יושב ראש הוועדה המייעצת מבין חברי הוועדה.
(ה)תקופת כהונה של חבר הוועדה המייעצת היא שלוש שנים מיום מינויו, והשר רשאי למנותו לתקופת כהונה אחת נוספת וכן לשוב ולמנותו לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות.
(ו)חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות חבר ועדה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה כאמור.
(ז)השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר את חבר הוועדה המייעצת מכהונתו באחת מאלה:
(1)נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2)הוא נעדר, בלא סיבה סבירה, משלוש ישיבות רצופות של הוועדה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה הוועדה בשנה אחת ולא פחות משלוש ישיבות;
(3)התקיימו בו נסיבות הפוסלות אדם, לפי דין, מלכהן כחבר הוועדה.
(ח)התפטר חבר הוועדה המייעצת מתפקידו או שחדל מסיבה אחרת להיות חבר הוועדה לפני תום תקופת כהונתו, ימנה השר חבר אחר במקומו בהתאם להוראות סעיף זה.




4א. ניגוד עניינים של חבר הוועדה המייעצת.
(א)לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
(ב)התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה של הוועדה או שהוא נדרש לטפל בו במסגרת תפקידו כחבר ועדה, עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו, יודיע על כך בכתב ליושב ראש הוועדה; לא התאפשר לחבר הוועדה המייעצת להודיע כאמור, יודיע ליושב ראש הוועדה בעל פה, ובלבד שישלח לו הודעה בכתב כאמור מיד לאחר שהתאפשר הדבר.
(ג)חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון שמקיימת הוועדה ומהצבעה באותו נושא כאמור בסעיף קטן (ב) ולא יטפל במסגרת מילוי תפקידו בוועדה בנושא כאמור.
(ד)בסעיף זה — "עניין אישי" — לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרוב שלו הם בעלי שליטה בו;
"קרוב" — בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה, וכן שותף, מעביד או עובד של חבר כאמור;
"בעל שליטה" — אחד מאלה: מנהל או עובד אחראי בגוף, וכל מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או בזכות לקבל רווחים של אותו גוף.



5.2(א) תנאים לקבלת רשיון.
מי שנתקיימו בו התנאים המפורטים להלן, רשאי לקבל רשיון של מתווך במקרקעין:
(1)הוא אזרח או תושב של מדינת ישראל או שהוא תושב חוץ שניתן לו היתר כדין לעבוד בישראל;
(2)מלאו לו 18 שנים;
(3)הוא אינו פושט רגל;
(4)הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מתווך במקרקעין;
(5)אם הוא נידון לעונש מאסר בפועל, הוא סיים לשאת את עונשו שישה חודשים לפחות לפני הגשת הבקשה לרישיון;
(6)הוא עמד בהצלחה בבחינה לקראת קבלת רשיון תיווך במקרקעין (להלן - הבחינה).
(ב)מי שקיבל רשיון לפי חוק זה, וחדלו להתקיים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (1) או (3), שבסעיף קטן (א), רשאי הרשם, לאחר שניתנה הזדמנות לאותו אדם להשמיע את טענותיו בפניו, ולאחר שנועץ בועדה המייעצת, לבטל את רשיונו לעסוק בתיווך במקרקעין.
(ב1)על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי, לאחר שנועץ בוועדה המייעצת ולאחר שנתן למבקש הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו, שלא לתת רישיון למבקש אם מצא על פי עובדות אחרות שנודעו לו שהמבקש אינו ראוי לשמש מתווך במקרקעין.
(ג)סירב הרשם ליתן למבקש רישיון או ביטל את רישיונו יודיע לו את נימוקיו בכתב, ואם סירב ליתן רישיון בשל תנאי כאמור בסעיף קטן (א)(4) — ייתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו.
(ד)השר, באישור ועדת הכלכלה, יקבע הוראות לעניין פרסום בדבר ביטול רישיונות לפי סעיף קטן (ב); קבע השר הוראות כאמור לעניין פרסום באינטרנט של פרטי מתווכים במקרקעין שרישיונם בוטל, יקבע בהן את תקופת הפרסום ואת הדרכים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום.


6. הבחינה.
(א) השר יקבע, לאחר התייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת, את נושאיה של הבחינה ואת סדריה; בבחינה ייכללו בין השאר התחומים הבאים: דיני חוזים, דיני מקרקעין, דיני תכנון ובניה, דיני מיסוי מקרקעין וסימנים ו' ו-ז' לפרק י"א לחוק העונשין, התשל"ז-1977; הבחינה תיערך לפחות פעמיים בשנה.
(ב) מועמד שנכשל בבחינה רשאי לשוב ולהיבחן.



8. חובת הגינות וזהירות
(א) מתווך במקרקעין יפעל בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת, וימסור ללקוחו כל מידע שיש בידו בענין מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.
(ב) במילוי תפקידו יפעל מתווך במקרקעין במיומנות ובסבירות וינקוט אמצעים הראויים בנסיבות הענין, לקבלת מידע מהותי הנוגע לנכס נשוא עסקת התיווך.


9. דרישה להזמנה בכתב.
(א) מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין, שבה נכללו כל הפרטים שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה.
(ב) מתווך במקרקעין רשאי להסכים עם לקוח בדבר מתן עסקה מסויימת לטיפולו הבלעדי (להלן - בלעדיות), ובלבד שמתן הבלעדיות ותקופתה -
(1) יאושרו בחתימת הלקוח על גבי מסמך נפרד;
(2) שבמהלך תקופת הבלעדיות יבצע המתווך פעולות שמטרתן תיווך במקרקעין (בחוק זה - פעולות שיווק).
(ב1) ניתנה למתווך במקרקעין בלעדיות לענין מקרקעין המוצעים למכירה על ידי מוכר שלא במהלך עסקיו, יחולו, נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), גם הוראות אלה:
(1) תקופת הבלעדיות, למעט לענין דירה, לא תעלה על שנה אחת מהיום שבו חתם הלקוח על ההזמנה (בסעיף זה - יום ההזמנה); לא קבעו הצדדים במסמך האמור בסעיף קטן (ב)(1) את משך תקופת הבלעדיות, תסתיים הבלעדיות בתום תשעה חודשים מיום ההזמנה;
(2) תקופת הבלעדיות לענין דירה לא תעלה על שישה חודשים מיום ההזמנה.
(ב2) תקופת הבלעדיות תסתיים בתום שליש מתקופת הבלעדיות כאמור בסעיף קטן (ב1), לפי הענין, אם המתווך במקרקעין לא ביצע, עד לאותו מועד, את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף קטן (ד).
(ג) ניתנה למתווך במקרקעין בלעדיות כאמור בסעיף קטן (ב) לענין דירה, ולא נקבעה בה תקופת הבלעדיות, תסתיים תקופת הבלעדיות לאותו מתווך בתום 30 ימים מן היום שבו חתם הלקוח על ההזמנה. בסעיף קטן זה, "דירה" - חדר, מבנה או מערכת חדרים שנועדו למגורים או המשמשים בפועל למגורים, ולרבות חדר, מבנה או מערכת חדרים כאמור שיוקמו או ייבנו בעתיד.
(ד) השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פעולות לשיווק כאמור בסעיף קטן (ב), שמתווך במקרקעין יהיה חייב בביצוען, כולן או חלקן, בתקופת הבלעדיות.


10. גילוי ענין אישי.
מתווך במקרקעין לא יתווך בעסקת מקרקעין אם יש לו ענין אישי במקרקעין או בעסקה, אלא אם כן גילה ללקוחו את ענינו האישי כאמור וקיבל את הסכמת הלקוח לכך בכתב. בסעיף זה, "עניין אישי" — לרבות עניין אישי של קרובו של המתווך במקרקעין או של גוף שהמתווך או קרובו הם בעלי שליטה בו; לעניין זה, "בעל שליטה" ו"קרוב" — כהגדרתם בסעיף 4א(ד), בשינויים המחויבים.


11. איסור גילוי ידיעה.
מבלי לגרוע מהאמור בסעיפים 8 ו-10, מתווך במקרקעין או המועסק על ידיו לא יגלה לאיש, שלא בהסכמת הלקוח, כל ידיעה שהובאה לידיעתו על ידי הלקוח או מטעמו, זולת אם הוא חייב לגלותה לפי כל דין.


12. איסור פעולות משפטיות.
מתווך במקרקעין לא יערוך ולא יסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי הנוגעים לעסקה במקרקעין ולא ייצג לקוח במשא-ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; מתווך המפר הוראת סעיף זה לא יהיה זכאי לדמי תיווך. הוראה זו אינה באה לפגוע בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.


13. איסור העסקה.
אדם לא יעסיק אדם אחר בתיווך במקרקעין אלא אם כן המועסק הוא בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה; סעיף זה לא יחול לגבי העסקת אדם בתפקיד מינהלתי.


14. דמי תיווך.
(א) מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:
(1) הוא היה בעל רשיון בתוקף לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20;
(2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9;
(3) הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
(ב) מתווך במקרקעין שביצע בתקופת הבלעדיות את פעולות השיווק שנקבעו לפי סעיף 9(ד) - חזקה שהיה הגורם היעיל כאמור בסעיף קטן (א)(3) לגבי עסקה שנכרתה בתקופת הבלעדיות.


14א.3. עבירות משמעת.
מתווך במקרקעין שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את עיסוקו;
(2) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 8 ו–10 עד 12;
(3) עבר על כלל מהכללים שקבע השר לפי סעיף 14כט או על הוראות כל דין אחר המטיל חובה או איסור על מתווך במקרקעין;
(4) השיג את רישיונו במצג שווא;
(5) הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בתיווך במקרקעין;
(6) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה, במהלך עיסוקו בתיווך במקרקעין.


14ב.3. ועדת משמעת.
(א) השר ימנה ועדת משמעת, שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (בחוק זה — ועדת המשמעת).
(ב) ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים והם:
(1) מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, והוא יהיה היושב ראש;
(2) מתווך במקרקעין בעל ותק של חמש שנים לפחות;
(3) עובד המדינה שהוא עורך דין בעל מומחיות בתחום המקרקעין.
(ג) חברי ועדת המשמעת האמורים בפסקאות (2) ו–(3) של סעיף קטן (ב), ימונו בהתייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת.
(ד) לא ימונה חבר הוועדה המייעצת לחבר ועדת המשמעת, בטרם חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה המייעצת.
(ה) השר ימנה ממלאי מקום לחברי ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף זה.



סייגים למינוי של חבר ועדת משמעת.
14ג.3. לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה כאמור;
(2) הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין;
(3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו; לעניין זה, "עניין אישי" — כהגדרתו בסעיף 4א(ד).



14ד.4. פסילת חבר ועדת המשמעת.
(א) תובע או נקבל רשאים לבקש כי חבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
(ב) לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון, או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים כאמור באותו סעיף קטן.
(ג) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
(ד) על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות חבר הוועדה, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.
(ה) נמנע מחבר ועדת המשמעת להמשיך להשתתף בדיון בשל החלטה לפי סעיף קטן (ג), יחולו הוראות סעיף 14טז.



14ה.4. תקופת כהונה.
(א) חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, וכן, לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות, לשוב ולמנותו ללא יותר משתי תקופות כהונה נוספות רצופות כאמור.
(ב) הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.


14ו.4. הפסקת כהונה.
(א) חבר ועדת המשמעת יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם התפטר מחברותו בוועדת המשמעת במסירת כתב התפטרות לשר.
(ב) השר רשאי, בהודעה בכתב, להעביר את חבר ועדת המשמעת מכהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(2) הוא חדל מלמלא אחר תנאי הכשירות לפי סעיף 14ב(ב), שמכוחם מונה לחבר ועדת המשמעת;
(3) התקיים בו האמור בסעיף 14ג(1) או (3);
(4) התקיימו בו נסיבות אחרות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת המשמעת.


14ז.5. סמכות לסיים דיון.
חבר ועדת המשמעת שהחל בדיון ותקופת כהונתו כחבר ועדת המשמעת הסתיימה לפי הוראות סעיף 14ה או נפסקה לפי הוראות סעיף 14ו(א) או (ב)(2), יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו בתוך שישה חודשים מיום שהסתיימה או נפסקה כהונתו, זולת אם ראה השר כי יש הצדקה לקיצור התקופה.



14ח.5. השעיה מכהונה.
השר רשאי, בהודעה בכתב, להשעות חבר ועדת המשמעת מכהונתו אם הוגש נגדו כתב אישום או קובלנה כאמור בסעיף 14ג(2) — עד למתן פסק דין סופי בעניין.


14ט.5. אי–תלות.
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרותו של הדין.



14י.5. גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה.
חבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה יהיה זכאי לגמול בעד השתתפותו בדיוניה של ועדת המשמעת, בסכומים ולפי תנאים שקבע השר בהסכמת שר האוצר.



14יא.5. תובע וחוקר ותפקידיהם.
(א) התובע לפני ועדת המשמעת יהיה עורך דין שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך.
(ב) קובלנה נגד מתווך במקרקעין תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע.
(ג)(1) תלונות על עבירות משמעת של מתווך במקרקעין יתבררו בידי תובע או בידי עובד המדינה שהוא משפטן והשר הסמיכו לכך (בחוק זה — חוקר), הכל כפי שיחליט התובע.
(2) חוקרים שמונו לפי פסקה (1) יפעלו לפי הנחיות התובע ויגישו לו את ממצאי בירורם ואת תוצאותיו.
(ד) לצורך ביצוע סמכויותיהם לפי סעיף זה יהיו לתובע ולחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע או חוקר.
(ה) ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה, בין על יסוד פסק דין שניתן על ידי בית משפט ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה שמתווך במקרקעין עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שאין בהגשתה עניין לציבור, ויודיע על הגשתה לנקבל.

14יב.6. זכות עיון.
(א) הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסניגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע והנוגע לקובלנה ולהעתיקו.
(ב) נקבל רשאי לבקש מוועדת המשמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שהוא, לטענתו, חומר בירור ולא הועמד לעיונו.
(ג) בקשה לפי סעיף קטן (ב) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
(ד) בעת הדיון בבקשה יהיה יושב ראש ועדת המשמעת רשאי לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה בכך צורך.
(ה) על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ג) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית משפט מחוזי שידון בערעור בדן יחיד.
(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ג’ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971, או כדי לאפשר עיון בחומר כאמור בסעיף קטן (א), שאי–גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
(ז) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה חומר כאמור בסעיף קטן (א), אם לא ניתנה לנקבל או לסניגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב, או חומר שאי–גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.



14יג.6. הדיון בוועדת המשמעת.
(א) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
(1) סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
(2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
(ב) (1) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או מקצתו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון
יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, זולת אם הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות.
(2) על אף האמור בפסקה (1), הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף 14א(5) יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף, כולו או חלקו, נאסר לפרסום.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1) —
(1) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו;
(2) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאפשר לאדם אחר שאינו הקובל או הנקבל להיות נוכח בדיון.
(ד) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984, בשינויים המחויבים.



14יד.7. זכות טיעון לנקבל.
בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שהתייצב לפני ועדת המשמעת.




14טו.7. סדרי דין ודיני ראיות.
(א) השר יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט, לרבות הדרך להגשת הערעור; בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות כאמור, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
(ב) הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
(ג) ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע השר כי על ועדת המשמעת יחולו חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
(ד) הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך משמעתי נגד אותו נקבל.



14טז.8. מותב חסר.
(א) נעדר חבר ועדת המשמעת שאינו יושב ראש הוועדה, מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים, אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט היושב ראש לדחות את הדיון.
(ב) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.




14יז.8. מותב קטוע.
(א) נבצר מחבר ועדת המשמעת שאינו יושב ראש הוועדה לסיים את הדיון, יצרף היושב ראש חבר אחר במקומו שמתקיימים בו אותם תנאי כשירות, אלא אם כן החליט, מטעמים שיירשמו ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, כי צירוף חבר אחר עלול לגרום לעיוות דין.
(ב) צורף חבר אחר כאמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת המשמעת להמשיך בדיון מן השלב שאליו הגיעה בהרכבה הקודם, אם סברה שלא ייגרם עיוות דין, לאחר שניתנה לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם; החליטה הוועדה להמשיך בדיון, רשאית היא לנהוג בראיות שגבתה בהרכבה הקודם כאילו גבתה אותן בעצמה או לחזור ולגבותן, כולן או חלקן.
(ג) על אף האמור בסעיף 14כב, נותרו שני חברים בוועדת המשמעת ונחלקו בדעותיהם, תכריע דעתו של יושב ראש הוועדה.


14יח.8. סמכויות עזר של ועדת המשמעת.
(א) ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין —
(1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
(2) להזהיר או להשביע עד בהתאם לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש”ם-1980;
(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל”א-1971, לשם גביית עדות;
(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
(ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד—1984, בשינויים המחויבים.
(ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.


14יט.9. אמצעים משמעתיים.
(א) מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס בסכום שלא יעלה על הסכום כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז-1977;
(4) התליית הרישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על שלוש שנים;
(5) ביטול הרישיון.
(ב) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(5), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שעברו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.



14כ.9. אמצעי משמעת על–תנאי.
(א) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון, רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על–תנאי.
(ב) החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן — תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (בסעיף זה — עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
(ג) תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על–תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
(ד) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל העבירה הנוספת, לא יינקט אמצעי משמעת על–תנאי.
(ה) מי שנקבע לגביו אמצעי משמעת על–תנאי, וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על–תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על–תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את אמצעי המשמעת על–תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל אלא אם כן ועדת המשמעת הורתה אחרת.



14כא.10. החלטות אחרות של ועדת המשמעת.
ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור בסעיפים 14יט ו–14כ -
(1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
(2) לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
(3) לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שהתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת.




14כב.10. ועדת משמעת שנחלקו בה הדעות.
נחלקו דעות חברי ועדת המשמעת, תכריע דעת הרוב; באין רוב לדעה אחת, תכריע הדעה אשר לדעת יושב ראש הוועדה מקילה עם הנקבל, ואולם אם לא היה רוב דעות לגבי סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה.


14כג.10. ערעור על החלטת ועדת המשמעת.
(א) על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה המסיימת את הדיון בקובלנה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים — בתוך 45 ימים מיום המצאתה.
(ב) מתלונן רשאי לערער לפני בית משפט מחוזי על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף 14כא(2), בתוך 45 ימים מיום המצאת החלטת הוועדה.
(ג) פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.



14כד.11. עיכוב ביצוע של החלטת ועדת המשמעת.
(א) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור — אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
(ב) על החלטה של ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי סעיף 14כג.



14כה.11. העמדה לעיון הציבור של החלטות ועדת המשמעת.
(א) ועדת המשמעת רשאית להעמיד את החלטותיה לעיון הציבור, באתר האינטרנט של משרד המשפטים וכן בדרכים נוספות, כפי שתורה, והכל בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה — פרטים מזהים) .
(ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת המשמעת רשאית להעמיד לעיון הציבור את החלטתה, כולה או חלקה, כאמור באותו סעיף קטן, בציון פרטים מזהים, בדרך ולתקופה כפי שתורה, ולאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה בין השאר את הפגיעה בפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי ואת הצורך באזהרת הציבור.
(2) הורתה ועדת המשמעת על פרסום החלטתה באינטרנט, ייעשה הפרסום כך שבתום תקופת הפרסום יימנע, ככל האפשר, העיון בפרטים המזהים.
(ג) החלטות ועדת המשמעת לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור — כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
(ד) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי סעיף 14כג.
(ה) השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות לעניין דרכי עיון בהחלטות ועדת המשמעת.




14כו.12. הודעה למתלונן.
(א) מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו מצוי בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בחקירה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
(ב) החליט התובע שלא להגיש קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע על כך למתלונן בהחלטה מנומקת.
(ג) הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשת הקובלנה בעניין, ועל החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, אם לא נכח בשעת מתן ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.



14כז.12(א). התליה עד לסיום הליכים.
היה לרשם יסוד סביר לחשד שמתווך במקרקעין עבר עבירת משמעת כאמור בסעיף 14א, או שמתנהלים נגדו הליכים לפי דין משמעתי אחר או הליכים פליליים בשל עבירה כאמור בסעיף 14א(5), רשאי הוא, אם ראה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, לאחר שנועץ בוועדה המייעצת ולאחר שנתן למתווך במקרקעין הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את הרישיון של המתווך במקרקעין; לעניין זה, "הליכים" — לרבות הליכי חקירה.
(ב) התליה כאמור בסעיף קטן (א) תעמוד בתוקפה עד שתתקבל החלטה בידי הגורם המוסמך לכך שלא להעמיד את המתווך במקרקעין לדין משמעתי או פלילי, ואם הועמד לדין משמעתי או פלילי — עד למתן פסק דין סופי באותם הליכים, והכל אלא אם כן הורה הרשם, לאחר שנועץ בוועדה המייעצת, על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), חלפו שישה חודשים ממועד החלטת הרשם על התליה לפי סעיף קטן (א), ולא התקבלה החלטה לעניין העמדתו של המתווך במקרקעין לדין משמעתי או פלילי, בטלה ההתליה; ואולם ראה הרשם שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, רשאי הוא, לאחר שנועץ בוועדה המייעצת, להורות על הארכתה לתקופות נוספות, ובלבד שתקופת ההתליה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים מהמועד שבו הותלה הרישיון לראשונה.
(ד) הרשם לא יפרסם את דבר ההתליה לפי סעיף זה אלא בהתאם להוראות שקבע השר; השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות לעניין פרסום דבר ההתליה לפי סעיף זה, ובלבד שתקופת הפרסום לא תעלה
על תקופת ההתליה; קבע השר הוראות כאמור לעניין פרסום באינטרנט של פרטי מתווכים במקרקעין שרישיונם הותלה, יקבע בהן את הדרכים כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים כאמור בתום תקופת הפרסום.
(ה) הותלה רישיונו של מתווך במקרקעין לפי סעיף זה, וועדת המשמעת החליטה להתלות את הרישיון לפי סעיף 14יט(א)(4), תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה שהטילה ועדת המשמעת כאמור.




14כח.13. דיון משמעתי ודיון פלילי.
(א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר, אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה נגד מתווך במקרקעין בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
(ב) הוגש כתב אישום נגד מתווך במקרקעין בשל מעשה או מחדל המשמש גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי.



14כט.13. כללי אתיקה מקצועית.
השר, בהתייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותם וחובותיהם המקצועיות של מתווכים במקרקעין.


14ל.13. תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות מתווך במקרקעין ועל מי שרישיונו הותלה.
(א) מתווך במקרקעין שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של המתווך או רישיון שלא חודש על ידו לאחר שפקע כרישיון שבוטל.
(ב) מתווך במקרקעין שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת משמעת לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.


15. עונשין.
המפר הוראה מהוראות הסעיפים 2 או 13, דינו - מאסר שנה וקנס פי ארבעה מהשיעור הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.




16. ביטול או התליית רשיון.
הורשע מתווך במקרקעין בעבירה לפי חוק זה, או לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, או בעבירה לפי סימן ו' או ז' לפרק י"א לחוק העונשין, התשל"ז-1977, רשאי בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות כי רשיונו של המתווך במקרקעין יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע; ורשאי בית המשפט לבטל או להתלות את הרשיון על תנאי שהמתווך לא יעבור עבירות שיקבע בית המשפט תוך תקופה שלא תעלה על 3 שנים.



17. סמכויות הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן.
מבלי לגרוע מהאמור בסעיף 15, יראו עבירה לפי הוראת סעיף 15 גם כעבירה לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, ולממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן לפי החוק האמור יהיו נתונות, לענין עבירות לפי חוק זה, כל הסמכויות שיש לו לפי פרקים ה' וו' לאותו חוק.


17א.14. התליית רישיון מרצון.
(א) מתווך מקרקעין המבקש שלא לעסוק בתיווך במקרקעין רשאי להתלות את רישיונו בהודעה שימסור, מראש ובכתב, לרשם (בסעיף זה — התליית רישיון מרצון).
(ב) משהודיע מתווך במקרקעין על התליית רישיונו מרצון, וכל עוד לא ביטל את הודעתו, לא יחויב בתשלום אגרה שנתית לתקופה שתחילתה בחודש ינואר הראשון שלאחר הודעתו ועד אשר יודיע לרשם בכתב על ביטול התליית רישיונו מרצון.
(ג) מתווך במקרקעין שהודיע על התליית רישיונו מרצון לאחר ששילם אגרה שנתית, לא יהיה זכאי להשבת כל סכום ששילם.
(ד) בוטלה הודעה בדבר התליית רישיון מרצון, ישלם המתווך במקרקעין, כתנאי לחידוש הרישיון, אגרה שנתית יחסית בסכום השווה למכפלת האגרה השנתית בחודשי השנה שנותרו מיום ביטול ההודעה עד לחודש דצמבר של אותה שנה, חלקי שתים עשרה; לעניין זה, דין חלק מחודש כדין חודש שלם.
(ה) בוטלה הודעה בדבר התליית רישיון מרצון, יחולו לעניין אי–תשלום אגרה ממועד ביטול ההודעה הוראות סעיף 18(ב), בשינויים המחויבים.


18. אגרות.
(א) השר יקבע, באישור ועדת הכלכלה -
(1) אגרה לבחינה הנדרשת לצורך קבלת רשיון לפי חוק זה;
(2) אגרת רשיון חד פעמית;
(3) אגרה שנתית.
(ב) לא שילם בעל רשיון את האגרה במועדה, לא יהא רשאי לשמש כמתווך במקרקעין כל עוד לא שילם את האגרה בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.


19. ביצוע ותקנות.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.



20. הוראות מעבר.
(א) על אף האמור בסעיף 2, אזרח או תושב ישראל שערב תחילתו של חוק זה עסק בתיווך במקרקעין, רשאי להמשיך ולעסוק בתיווך במקרקעין - גם ללא רשיון - במשך שנתיים נוספות מיום תחילתו של חוק זה.
(ב) מי שגילו מעל 60 שנה או שהינו בעל השכלה אקדמית מלאה והוכיח, להנחת דעתו של הרשם, כי עסק בתיווך במקרקעין בשלוש השנים שקדמו לתחילתו של חוק זה, רשאי הרשם לפטור אותו מן הבחינה.
(ג) מי שהוכיח, להנחת דעתו של הרשם, כי עסק בתיווך במקרקעין כעיסוק עיקרי, בארבע שנים לפחות מתוך שש השנים שקדמו ליום כ"ג באדר ב' התשנ"ז (1 באפריל 1997), רשאי הרשם לפטור אותו מן הבחינה.
(ד) בקשה לפטור כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תוגש לרשם, בכתב, עד יום י"ז בניסן התשנ"ט (31 במרס 1999).
(ה) (בוטל).


21. תחילה.
תחילתו של חוק זה ביום כ"ג באדר ב' התשנ"ז (1 באפריל 1997).


שמעון פרס דוד ליבאי
ראש הממשלה שר המשפטים
עזר ויצמן שבח וייס
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת







בתוקף סמכותי לפי סעיף 6 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי סעיף 4 לחוק (להלן - הועדה), ולענין פרק ג' - באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ולפי סעיפים 18 ו-19 לחוק, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
1. בתקנות אלה -
"בחינה" - בחינה לקראת קבלת רשיון;
"מפקח" - מי שמשגיח, מטעם הרשם, על הסדר במהלך הבחינה;
"רשיון" - רשיון תיווך במקרקעין לפי החוק.

פרק ב': סדרי הבחינה


2. נוהל הבחינה.
(א) הבחינה תהיה בכתב, בשפה העברית או בשפה אחרת שאישר הרשם, לנבחן מסוים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הרשם, לאחר התייעצות עם הועדה, לאפשר לנבחן מסוים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להיבחן בעל-פה בידי צוות בוחנים שתקבע הועדה.
(ג) שאלון הבחינה ייערך בשיטת רב-ברירה.
(ד) משך הבחינה יהיה 90 דקות, זולת אם אישר הרשם לנבחן מסוים, מטעמים שיירשמו, זמן ארוך יותר.


3. קביעת מועד הבחינה וארגונה.
הרשם –
(1) יקבע את מועד כל בחינה ומקום עריכתה ויפרסם הודעה על כך ברשומות ובשני עיתונים יומיים לפחות;
(2) ידאג לסידורים הארגוניים הכרוכים בעריכת הבחינה, ויהיה נוכח, הוא או נציגו במהלכה;
(3) ישלח לנבחנים את תוצאות הבחינה.


4. סדרי בחינה.
הרשם, לאחר התייעצות עם הועדה -
(1) יקבע בוחנים לכתיבת שאלון הבחינה;
(2) יקבע בודק לבחינה;
(3) יכין את שאלון הבחינה;
(4) יקבע אם ובאילו ספרים רשאי נבחן להשתמש בשעת הבחינה;
(5) יעריך את תוצאות הבחינה לרבות בעקבות ערר לפי תקנה 9.


5. הגשת בקשה.
(א) המבקש לגשת לבחינה יגיש על כך לרשם בקשה בכתב, לפי טופס 1 שבתוספת; הבקשה תוגש 30 ימים לפחות לפני מועד הבחינה שפורסם לפי תקנה 3(1).
(ב) לבקשה להיבחן יצורף העתק קבלה על תשלום אגרת הבחינה כאמור בתקנה 12(א)(1).



6. משמעת.
(א) נבחן רשאי, בשעת הבחינה, להשתמש במילון או במילונית אלקטרונית או בחומר אחר שאישר הרשם.
(ב) נבחן שיש ברשותו בזמן הבחינה רשומה, ספר או כתב אחר שלא הותר השימוש בהם לפי תקנת משנה (א), או שנמצא עוזר או מפריע לנבחן אחר, רשאי הרשם או נציגו, לאחר שהמפקח הסב תשומת לבו לדבר, להפסיק בחינתו, להוציאו מחדר הבחינה, ולא ייקבע ציון לנבחן זה.


7. תוצאות הבחינה.
(א) תוצאות הבחינה יצוינו בנקודות שמ-0 עד 100.
(ב) נבחן שקיבל בבחינה 60 נקודות לפחות, עבר את הבחינה.


8. הודעה על תוצאות הבחינה.
(א) הרשם יודיע לנבחן, תוך 30 ימים מיום הבחינה, את תוצאות בחינתו כפי שקבעה ועדת הבחינה; הודעה כאמור תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הנבחן בעת הגשת הבקשה.
(ב) תוקפן של תוצאות הבחינה יפה ל-5 שנים בלבד; לא קיבל נבחן רשיון תוך התקופה האמורה, יצטרך לשוב ולהיבחן.


9. ערר.
(א) נבחן שנכשל בבחינה רשאי לערור, בכתב מנומק, על ציון הבחינה שקיבל, תוך 30 ימים מיום שנשלחה לו הודעת הרשם לפי תקנה 8.
(ב) לבדיקה חוזרת של הבחינה נושא הערר יקבע הרשם צוות בוחנים שאת תוצאות בדיקתו ימסור לרשם.
(ג) הרשם ימסור לעורר את תוצאות הערר בדרך האמורה בתקנה 8.




1.10. פטור מבחינה.
(א) בקשה לפטור מבחינה לפי הוראות סעיף 20 (ב) לחוק תוגש לרשם לפי טופס 2 שבתוספת, בלווית מסמכים להוכחת גיל המבקש או השכלתו האקדמית, לפי הענין, וכן להוכחת עיסוקו בתיווך מקרקעין בשלוש השנים שהסתיימו ביום כ"ב באדר ב' התשנ"ז (31 במרס 1997).
(ב) להוכחת העיסוק במקרקעין כאמור בתקנת משנה (א) יצרף מגיש הבקשה לפטור גם אישורים מאת רשויות המס על עיסוקו כמתווך במקרקעין, להנחת דעתו של הרשם.


פרק ג': רשיון ואגרות


11. מתן רשיון ופרסום.
(א) המבקש רשיון יגיש לרשם בקשה בכתב על כך שצורפו לה תצהיר לפי טופס 3 שבתוספת וכן תצלום הדף הראשון בתעודת הזהות או בדרכון שלו.
(ב) לשם מתן הרשיון יבדוק הרשם כי נתקיימו במבקש התנאים לקבלת רשיון לפי סעיף 5(א) לחוק.
(ג) הרשם יפרסם באתר האינטרנט את רשימת שמות בעלי הרישיונות שבתוקף ואת מספרי הרישיונות שלהם.
(ד) הרשם יאפשר איתור פרטי ביטול באתר האינטרנט באמצעות שאילתה בודדת לפי שם בעל הרישיון שרשיונו בוטל או מספר רישיונו.
(ה) בפרסום פרטי ביטול יישם הרשם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי -
(1) למנוע העתקה אוטומטית של פרטי הביטול;
(2) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין בפרטי הביטול.
(ו) בתום תקופה של שנה מיום הפרסום של פרטי הביטול, ימחק הרשם מאתר האינטרנט את פרטי הביטול שפורסמו
לפי תקנה זאת.
(ז) בתקנה זו - "חומר מחשב" ו"מחשב" - כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; "פרטי ביטול" - שם בעל הרישיון שרישיונו בוטל לפי סעיף 5(ב) לחוק ומספר רישיונו.




12. אגרות.
(א) אלה האגרות שישולמו:
בעד -
(1) בחינה - ראשונה או חוזרת - 480 ש"ח;
(2) אגרה חד-פעמית בעד רישיון ורישום בפנקס - 980 ש"ח;
(3) אגרה שנתית לחידוש רישיון - 470 ש"ח.
(ב) הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יהיו צמודים למדד וישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ג) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ב) יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
(ד) בתקנה זו -
"המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש שלפני החודש שקדם ליום השינוי;
"המדד היסודי" - המדד שהיה המדד החדש לענין יום השינוי הקודם.
(ה) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנת משנה (א) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג).


13. אגרה שנתית.
(א) האגרה השנתית כאמור בתקנה 12(א)(3), תשולם לא יאוחר מ-31 במרס של השנה.
(ב) לא שולמה האגרה השנתית במועד כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות סעיף 18(ב) לחוק.
(ג) מקבל רישיון לראשונה פטור מתשלום אגרה שנתית בשנה שבה ניתן הרישיון.


(תקנה 5(א))
בקשה לגשת לבחינה לקבלת רישיון של מתווך במקרקעין לפי חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996

ברצוני לגשת לבחינה לקבלת רישיון תיווך במקרקעין במועד הבא בתאריך


................. .................. ....................... ......................
שם משפחה שם פרטי שם משפחה קודם שם פרטי קודם

............... ..................................... ..............................
שם האב מס' ת.ז/מס' דרכון(באין ת"ז אזרחות

................... ..................................... ........... ..............
מען: עיר/ישוב רחוב מס' בית מיקוד

.................... .........................
מס' טלפון מס' פקס

............................ ................ ................ ........ ..............
מקום עבודה עיר/ישוב רחוב מס' מיקוד

.................... ............................
תאריך חתימת המבקש


בקשה לפטור מבחינה
(סעיף 20(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996)1

תצהיר לאימות קיומם במבקש רישיון לתיווך במקרקעין
של הפרטים לפי סעיף 5 (א) לחוק המתווכחים במקרקעין, התשנ"ו-1996

אני החתום מטה, נושא תעודת זהות/מס' דרכון מס'................................
לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר אמת וכי אם לא אעשה כן אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזה כלהלן:
1. אני מגיש תצהיר זה בתמיכה לבקשת רישיון לתיווך במקרקעין.
2.אני אזרח/תושב מדינת ישראל.
3.נולדתי בתאריך.
4. אינני פושט רגל
5. לא הורשעתי בעבירה שיש עמה קלון בחמש השנים שקדמו לתאריך הגשת הבקשה לרישיון.
6. לא הוטל עלי מאסר/הוטל עלי מאסר שסיימתי לרצותו ביום.............................................
7. הרשם הודיע לי כי עמדתי בהצלחה את הבחינה לקראת רישיון שעברתי ביום
אני מצהיר כי זה שמי, זו חתימתי וכי תוכן תצהירי זה אמת.

..............................
חתימת המצהיר

אישור

אני מאשר כי ביום .......... הופיע בפני, עורך דין..........................................
במשרדי ב........................... ה'................................ שזיהה עצמו בפני בתעודת זהות/מס' דרכון.......................... המוכר לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר אמת וכי אם לא יעשה כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, אישר נכונות הצהרתו דלעיל וחתם עליה בפני.

.........................
חתימת עורך דין



בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-19 לחוק המתווכחים במקרקעין , התשנ"ו-1996 (להלן-החוק) , ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת , אני מתקין תקנות אלה:


1. פרטי חובה בהזמנה לביצוע פעולות תיווך במקרקעין.
בהזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין לפי סעיף 9(א) לחוק, ייכללו לפחות הפרטים הבאים:
(1) שמות. כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;
(2) סוג העסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון:" שכירות", "מכירה";
(3) תיאור הנכס נושא פעולת התיווך
(4) מחיר העסקה המבוקשת , בקירוב;
(5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר – לפי אחד מאלה- כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ה-1975.


2. תחילה.
תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ג באדר ב' התשנ"ז(1 באפריל 1977)


3. הוראות מעבר.
תקנות אלה לא יחולו על ההתקשרות בין מתווך ולקוח שביום תחילתן של תקנות אלה טרם הסתיימה.





הגדרה
1. בתקנות אלה, "הבחינה" - הבחינה לקראת קבלת רשיון תיווך במקרקעין לפי סעיף 5(א)(6) לחוק.

נושאי הבחינה (תיקונים: התשס"א, התשע"א)
2. (א) נושאי הבחינה יהיו כמפורט להלן:
(1) רשימת חיקוקים כלהלן:
(א) סעיפים 1 עד 26 ו–39 עד 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973;
(ב) חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970;
(ג) סעיפים 1 עד 5 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982;
(ד) סימנים א' עד ג' בפרק השישי לחוק הירושה, התשכ"ה-1965;
(ה) חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996;
(ו) סעיפים 1 עד 4ב, 5, 14 ופרק ו' לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981;
(ז) סעיפים 12 ו–13 לחוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001;
(ח) סעיפים 414, 416, 418 עד 420 ו–439 עד 444 לחוק העונשין, התשל"ג-1977;
(ט) חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, למעט פרקים ד', ו'1, ח', סימנים ג' ו–ה' בפרק ט', פרק י';
(י) חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008;
(יא) פרק א', סימנים א', ב', ב'1, ו–ג' לפרק ב', סימנים א' עד ה' לפרק ג', פרקים ז', ח', ח'1 ו–ט' לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;
(יב) חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973;
(יג) חוק המכר דירות (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974;
(יד) סעיפים 1, 4, 4א, 5(ג), 6, 7, 9 עד 9ג, 15, 16, 17, 19, 39, 49 ו–53 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963;
(טו) פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
(טז) חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960;
(יז) סעיפים 1, 4, 5, 7 עד 8 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968;
(יח) חוק–יסוד: מקרקעי ישראל;
(יט) חלק א', פרק א' בחלק ב', פרקים א' ו–ב' בחלק ג' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972;
(כ) תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד), התשנ"ה-1995;
(כא) פרקים ד', ו' ו–ח' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979;
(כב) צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974;
(כג) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995;
(כד) תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ"ז-1997;
(כה) תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997;
(כו) תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס"ה-2004;



(2) עקרונות ומושגי יסוד בנושאים אלה:
(א) מקרקעין:
(1) זכויות במקרקעין;
(2) דיירות מוגנת;
(3) בעלות משותפת במקרקעין ופירוק שיתוף;
(4) בתים משותפים, רכוש משותף, הצמדות;
(5) דרכי איתור מידע על בעלות ושעבודים של נכסים: לשכת רישום במקרקעין, נסח רישום מקרקעין, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, מינהל אזור יהודה ושומרון, משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות;
(6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה;
(ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים בקרקע עירונית של מינהל מקרקעי ישראל;
(ג) חובות ואיסורים על מתווך במקרקעין;
(ד) מכירות נכסים מיוחדות: מכירת נכסי עיזבון על ידי עיזבון או מנהל עיזבון, מכירת נכסים אגב הסכם גירושין;
(ה) הוצאה לפועל - הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל;
(ו) תכנון ובנייה:
(1) מוסדות תכנון: מועצה ארצית, ועדה מחוזית, ועדה מקומית, ועדה מרחבית, ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה;
(2) תכניות בנייה: תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר ארצית (תמ"א) 38, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מיתאר מקומית ברמה מפורטת, היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג;
(3) זכויות בנייה;
(4) שינוי ייעוד;
(5) הפקעה;
(6) היטל השבחה;
(ז) מיסוי מקרקעין:
(1) מס שבח;
(2) מס רכישה;
(3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין;
(ח) חוזים:
(1) הגדרת חוזה;
(2) זיכרון דברים;
(3) תרופה בשל הפרת חוזה;
(4) חוזה מכרמקרקעין;
(5) חוזה שכירות מקרקעין;
(ט) הצמדת מחירים למדד המחירים לצרכן, למדד תשומות הבנייה, למטבע חוץ;
(3) עיקרי פסיקה בנושא תיווך במקרקעין, חוזים ומקרקעין.
(ב) השר, לאחר התייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת, יפרסם באתר האינטרנט של הרשם ויפקיד לעיון בלשכת הרשם את רשימת פסקי הדין, וכן רשאי הוא לפרסם ולהפקיד כאמור את פירושם של העקרונות ומושגי היסוד שימצא לנכון, הכל בנושאים האמורים בתקנת משנה (א)(2).


בתוקף סמכותי לפי סעיף 9(ד) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

פעולות שיווק
1.(א) ניתנה למתווך במקרקעין בלעדיות כאמור בסעיף 9(ב) לחוק, יבצע המתווך שתי פעולות שיווק לפחות מבין הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (6), אלא אם כן סוכם שתבוצע פעולת שיווק כאמור בפסקה (7), יחד עם פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (6) או בלעדיה, הכל כפי שיוסכם עם הלקוח:
(1) פרסום באמצעות שילוט באחת או יותר מן הדרכים שלהלן:
(א) הצבת שלט על הנכס או בקרבתו;
(ב) הצבת שלט על גבי לוח מודעות ציבורי;
(ג) הצבת שלט במרכז קהילתי;
(ד) כל שלט אחר כפי שיוסכם בין המתווך ללקוח.
(2) פרסום בקרב קהל לקוחות מסוים, המופיע במאגר של המתווך, באמצעי אלקטרוני, באמצעות דיוור ישיר או באמצעי אחר כפי שיסוכם, או פרסום מודעה באתר אינטרנט או באמצעי ממוחשב אחר אשר יועדו לשיווק נכסי מקרקעין;
(3) פרסום בעיתון יומי נפוץ אחד לפחות;
(4) פרסום בעיתון מקומי או בעיתון המיועד לקהל יעד מסוים בהתאם לבחירתו של הלקוח;
(5) הזמנת רוכשים פוטנציאליים או מתווכים נוספים לבקר בנכס במועד שיוסכם עליו;
(6) הזמנתם של חמישה מתווכים אחרים לפחות, הפעילים ביישוב שבו מצוי הנכס העומד למכירה, לשתף פעולה לשם מכירת הנכס;
(7) כל פעולת שיווק שאינה מנויה בפסקאות (1) עד (6), כפי שתוסכם בין הצדדים.
(ב) המתווך יפרט בטופס, הנפרד מההזמנה לתיווך במקרקעין, את כל הפעולות הקבועות בתקנת משנה (א)(1) עד (6) וכן יציין כי המזמין רשאי להסכים עם המתווך על פעולות השיווק שיבצע המתווך; החליטו המתווך והלקוח על פעולת שיווק כאמור בתקנת משנה (א)(7), תצוין גם פעולה זו בנפרד וכן יצוין האם הוחלט כי המתווך יבצע פעולה זו יחד עם אחת הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (6) כאמור או בלעדיה.

2.תחילה
.תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק המתווכים במקרקעין (תיקון מס' 4), התשס"ד-2004 (להלן - יום התחילה).

3.תחולה
תקנות אלה יחולו על עסקאות תיווך שנכרתו לאחר יום התחילה.










בתוקף סמכותי לפי סעיף 14טו לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות.
בתקנות אלה - "ועדת המשמעת" - הוועדה שמונתה לפי סעיף 14ב לחוק; "נקבל" - מתווך במקרקעין שהוגשה נגדו קובלנה לפי סעיף 14יא(ה) לחוק; "תובע" - תובע כאמור בסעיף 14יא(א) לחוק.



2. הגשת קובלנה.
(א) קובלנה תיערך בכתב ותוגש לוועדת המשמעת בארבעה עותקים ובכמה עותקים נוספים כמספר הנקבלים בה. (ב) עותק מהקובלנה יומצא לנקבל בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושים ימים לפני תחילת הדיון

3. פרטי הקובלנה.
(א)קובלנה תכיל פרטים אלה:
(1) פרטי התובע;
(2) שם הנקבל, מספר הזהות ומספר הרישיון שלו וכן מען מגוריו או מקום עבודתו;
(3) העובדות המשמשות בסיס לקובלנה;
(4) פירוט עבירות המשמעת המיוחסות לנקבל;
(5) שמות עדי התביעה.

(ב)לקובלנה יצורף כל מסמך שיש בו כדי לבסס אותה.


4. צירוף אישומים.
מותר לצרף בקובלנה אחת אישומי משמעת אחדים המתייחסים לאותו נקבל, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם נחשבים למאורע אחד.



5. צירוף נקבלים.
מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נקבלים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים המיוחסים לנקבלים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.


6. הפרדת הדיון.
(א) ועדת המשמעת רשאית, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בקובלנה או על הפרדת דיונו של נקבל פלוני שהואשם עם אחרים.
(ב) הופרד הדיון, תוגש קובלנה נפרדת בשל אישום שהדיון בו הופרד או נגד נקבל שדיונו הופרד.


7.חזרה מקובלנה או תיקונה
(א) התובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, או לתקנם; חזרה או תיקון כאמור לפני תחילת הדיון יהיו בהודעה בכתב לוועדת המשמעת; חזרה או תיקון כאמור לאחר תחילת הדיון יהיו ברשות ועדת המשמעת.
(ב) חזר בו התובע מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, לאחר תחילת הדיון ולפני תשובת הנקבל לאישום, תבטל ועדת המשמעת את הקובלנה, כולה או מקצתה; חזר בו לאחר מכן, תזכה ועדת המשמעת את הנקבל מן הקובלנה, כולה או מקצתה לפי העניין.
(ג) הודעה על חזרה מהקובלנה, כולה או מקצתה, או על תיקון הקובלנה, תומצא לנקבל.
8. יושב ראש ועדת המשמעת יקבע את מועד הדיון; התובע והנקבל יקבלו מוועדת המשמעת הזמנה בכתב שיצוינו בה המקום והמועד להתייצבותם; ואולם אם נקבעה ישיבה נדחית בנוכחות התובע, הנקבל או בא כוחו, לא תהיה חובה להזמינם בכתב כאמור.
הזמנת עדים
9. (א) יושב ראש ועדת המשמעת יזמין לדיון את העדים אשר ועדת המשמעת ראתה לנכון להזמין, בין לבקשת התובע או הנקבל ובין מיוזמתה, זולת אם ראתה שאין בעדות צורך או שהיא התבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
(ב) הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד על ידי ועדת המשמעת בשעת דיון.
צורת ההזמנה ותוכנה
10. הזמנת עד בכתב תהיה חתומה בידי מי שקבע לכך יושב ראש ועדת המשמעת ותכיל פרטים אלה: (1) שם העד המוזמן ומענו;
(2) שם התובע;
(3) שם הנקבל;
(4) המקום והמועד שבהם יש להתייצב או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה; נדרש העד להתייצב, יצוין הצורך שלשמו נדרשת ההתייצבות; נדרש העד להציג או להגיש מסמך, יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר. 11.ניהול הדיון
יושב ראש ועדת המשמעת ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.

12.פרוטוקול
(א) יושב ראש ועדת המשמעת ינהל פרוטוקול של הדיון, והוא רשאי לתת הוראות לעניין זה; כמו כן, רשאי היושב ראש להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או בדרך שיורה.
(ב) הקובלנה, הפרוטוקול, וכל המסמכים שהוגשו לוועדת המשמעת בנוגע לאותו דיון יתויקו בתיק הדיון.
13.תשובת הנקבל לקובלנה
(א) בתחילת הדיון יזהה יושב ראש ועדת המשמעת את הנקבל, יקרא לפניו את הקובלנה או יוודא שקרא את הקובלנה והבין את הנטען בה, וישאל אותו לתשובתו לקובלנה.
(ב) הנקבל רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות,
בין אם הודה כאמור ובין אם לאו.

14.ראיות מטעם התובע והנקבל
כפר הנקבל לפני ועדת המשמעת בעובדות הנטענות בקובלנה, כולן או מקצתן, או טען עובדות נוספות, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא עדים מטעמם ולהגיש ראיות אחרות.


15.ראיות מטעם ועדת המשמעת וראיות נוספות
סיימו התובע והנקבל את הבאת ראיותיהם, רשאית ועדת המשמעת להזמין עד מטעמה, אפילו נשמעה כבר עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאית היא להרשות לתובע ולנקבל, לבקשתם, להביא ראיות נוספות, והכול אם ראתה צורך בכך.


16.סדר חקירת עדים והגשת ראיות אחרות
 סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי.

17.סיכומים
 (א) בתום הבאת הראיות או במקומה - אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר - רשאים התובע ואחריו הנקבל להשמיע את סיכומיהם לעניין האשמה.
(ב) ועדת המשמעת רשאית שהסיכומים, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, לפי סדר שתורה ובמועדים שתורה.
סימן ג': פסק דין

18.הכרעת הדין
(א) לאחר בירור הקובלנה ולא יאוחר מ–60 ימים מיום סיום הדיון האחרון, ואם הסתיים הדיון בסיכומים בכתב - מיום שנשלמה קבלת סיכומי התובע והנקבל, תכריע ועדת המשמעת אם הנקבל עבר עבירת משמעת אם לאו (להלן - הכרעת הדין).
(ב) הכרעת הדין תהיה בכתב, תנומק ותיקרא בפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתורה ועדת המשמעת.

19.עבירות משמעת אחרות
ועדת המשמעת רשאית לקבוע כי הנקבל עבר כל עבירת משמעת שהתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניה לרבות עובדות שלא נטענו בקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן אך לא תטיל עליו אלא אמצעי משמעת אחד בשל אותו מעשה.

20.טענות וראיות לאמצעי משמעת
החליטה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא את ראיותיהם ולטעון את טענותיהם לעניין אמצעי המשמעת במועד שתקבע.

21.נקיטת אמצעי משמעת
 (א) לאחר הבאת הראיות וטיעון הטענות לעניין אמצעי המשמעת כאמור בתקנה 20, ולא יאוחר מ–23 ימים מיום סיום הדיון לגביהם, תקבע ועדת המשמעת את החלטתה לעניין אמצעי המשמעת (להלן - גזר הדין).
(ב) גזר הדין ייחתם בידי חברי ועדת המשמעת וייקרא לפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנו, כפי שתורה ועדת המשמעת.
חיוב בתשלום הוצאות
(תיקון התשע"ה) 21א. חיוב בתשלום הוצאות לפי סעיף 14כא(1) או (2) לחוק לא יעלה על סכום של 6,000 שקלים חדשים.

22.המצאת החלטה
 העתק מהכרעת דין ומגזר דין שהוקראו, יומצא לתובע ולנקבל.

23.חריגה מהמועד
הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא במועדים שנקבעו בתקנות אלה, לא ייפסלו בשל כך בלבד.

24.דיון בהעדר הנקבל
(א) הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, רשאית ועדת המשמעת, לבקשת נקבל, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהעדרו, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי–התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי תקנה זו תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לנקבל ההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת, ואולם רשאית
ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה. (ב) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותה של ועדת המשמעת לבטל דיון, שהתקיים בהעדר הנקבל, אף אם לא
הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי–התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

25.המצאת מסמכים
 (א) מסמך שיש להמציאו לאדם לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו במסירה לידיו או במשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה לפי מען מגוריו או עבודתו, ובאין למצאו במקום כאמור - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים.
(ב) היתה ההמצאה במכתב רשום כאמור בתקנת משנה (א), יראו את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
(ג) מסירת מסמך לידי סניגורו של הנקבל או מסירתו לידי פקיד במשרדו או משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, ייראו כהמצאה לנקבל, זולת אם הודיע סניגורו או פקידו של הנקבל לוועדת המשמעת, בתוך חמישה ימים מקבלת
המסמך, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנקבל.

26.תחליף המצאה
(א) לא בוצעה המצאת מסמך עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, יראו את המסמך כאילו הומצא כדין, אם הומצא לפי הוראות ועדת המשמעת באחת מדרכים אלה:
(1) בהדבקת עותק המסמך על דלת הבית שבו רגיל האדם לגור או לעבוד; (2) בפרסום מודעה בעיתון יומי.
(ב) ועדת המשמעת רשאית להורות על המצאת מסמך בכל דרך סבירה אחרת שתיראה לה, אם הדרכים בתקנת משנה (א) אינן ישימות בנסיבות העניין.

27.פגמים שאינם פוגמים בדיון
ליקוי טכני בעריכתו של מסמך לפי תקנות אלה אין בו כדי לפגום בתוקפם של ההליכים על פיו; ואולם אם נראה לוועדת המשמעת כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנקבל, תורה כל הוראה הדרושה להסרת החשש.
(א) ערעור על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה כאמור בסעיף 14כג לחוק יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה של ועדת המשמעת.
(ב) הערעור יוגש ויתברר בדרך שבה מוגש ומתברר ערעור לפי תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט
העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ"ט-1988, בשינוים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) בכל מקום, במקום "הנאשם" יקראו "הנקבל", במקום "הקובל" יקראו "התובע" ובמקום "בית הדין", "בית הדין המשמעתי המחוזי" ו"בית הדין המשמעתי הארצי" יקראו "ועדת המשמעת";
(2) בתקנה 3, פסקה
(3) - לא תיקרא; (3) במקום תקנה 5 יקראו:
"צירוף מסמכים 5. להודעת הערעור תצורף החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה";
(4) בתקנה 6, הסיפה החל במילים "בערעור לפי סעיף 76" - לא תיקרא;
(5) בתקנה 14 , במקום "למערער, למשיב" יקראו "למערער ולמשיב" והסיפה החל במילים "ובערעור לפי סעיף 76" - לא תיקרא.